סיכום מנהלים: אתם רוצים להשקיע לטווח ארוך במדדים, אתם מחפשים מקום לשים אותם. אפשר בבנק, אפשר בבית השקעות ישראלי, אפשר בברוקר זר. לכל אחד עדיף משהו אחר אבל לרוב האנשים עדיף ברוקר ישראלי.
בואו נתחיל בטוב – אתם צודקים. אל תריבו איתי, מראש אני אומר לכם שאתם צודקים.
אבל באינטראקטיב ברוקרז אפשר להמיר שקלים לדולרים בחינם ובברוקר ישראלי אם תפקידו שקלים אז תצטרכו לשלם מס רווחי הון במכירה כי אין שכבות ובכלל מנהל מחלקת שוק ההון במשרד האוצר מקבל רשות להשתמש בבית שלכם כדי להחנות את הפרארי שלו בסלון שלכם
אמרתי בהתחלה, אתם צודקים. גם לא צריך להזמין בעל מקצוע כדי לתלות מדף, יש לכם מקדחה ויש לכם פלס לייזר ואתם גם אף פעם לא פערתם בולען בקיר שלכם כי אתם לא יודעים לקדוח.
הבנתי
עכשיו בואו נתחיל ברגל ימין, אני אסביר את הטיעונים שלי, למה אני חושב מה שאני חושב
על מי אני מדבר?
משקיע פסיבי לטווח ארוך. קונה תעודה אחת או שתיים כל תקופה (חודש, רבעון וכו'), לא מוכר אף פעם (עד שמגיע הזמן למכור ואז זה יהיה כבר הרבה כסף)
אם בסוף הפוסט הזה תגידו "הי זה הכל נשמע פצצה אבל מה אני קשור לזה" אז אני יותר ממזמין אתכם לבוא לקורס שלנו (פרטים פה bit.ly/avinatti2)
טיעון ראשון – יש רמה שונה של ידע אצל אנשים שונים
לדוגמה (שימו לב, סיפור אמיתי) אני ניסיתי פעם להחליף נורת ספוט בדירה שלי. לחצתי מצד אחד, יצא. לחצתי מצד שני, היה תקוע. משכתי ממש ממש, ממש, ממש חלש. יצא הנורה, יחד עם הריבוע הכסוף שמחבר אותה לפאנל גבס, יחד עם חתיכה ענקית של גבס. עכשיו אני עומד על סולם, בסלון שלי, ומבין שגם בזבזתי לעצמי זמן, וגם עכשיו אני אשלם 500 שקל לאיתן שיסדר את זה.
אז בתכלס יכולתי לבקש מאיתן שיבוא ב250 שקל, יחליף ספוטים ויעשה עוד כמה דברים על הדרך. במקום זה שילמתי 500 שקל ובזבזתי לעצמי תזמן.
טיעון שני – קיימים אנשים רוצים חשיפה לאג"ח ממשלתי ישראלי
מהאנשים שאני מדבר איתם, די הרבה כאלו. אני, למשל, מסתפק במה שיש לי בפנסיה, אבל הרבה אחרים לא. ואז הם צריכים לקנות נייר ישראלי, ואת זה יש רק בבית השקעות ישראלי. לתושב ישראל אסור לקנות ניירות ישראלים בברוקר זר.
טיעון שלישי – מרבית האנשים לא מגישים דוחות למס הכנסה ולא רוצים להגיש
לרוב האנשים זה נשמע כמו עוד בירוקרטיה מיותרת. האם זה בהכרח נכון? לא יודע. אבל למרבית האנשים שדיברתי איתם שווה לשלם 200 שקל כל שנה, כדי לא להגיש את הדוח באותה שנה
טיעון רביעי – לפני ששוברים את הראש על משהו, אני בודק כמה זה עולה
בתי השקעות בישראל עולים בערך 200 שקל לשנה. פיקס. גם אם אתם מנהלים בהם מליון שקל. ואם אתם מתמקחים טוב אולי מאה אפילו. אני לא התמקחתי מעולם על התיק האישי שלי, לא שווה את הזמן שלי להתמקח בשביל 200 שקל. כלומר גם אם יתנו לי בחינם אני לא מבזבז על זה כמה שעות
טיעון חמישי – המערכות של הברוקרים הזרים והבנקים נראות טוב יותר
תגללו לתחילת הפוסט, למי שקונה פעם בחודש את אותו נייר בדר"כ לא משנה המערכת. זה באמת 5 דקות, ומתרגלים אפילו למערכת שתומכת רק בפקס.
מסקנה כללית ולא מחייבת (אשמח לשנות דעתי בתגובות)
1. להחזיק את המדדים בבנק לא כלכלי, המינימום לקניה הוא 25$ וצריך לריב כל שנה מחדש שלא יגנבו לכם אחוזים מהתיק
2. הסעיף הבא הולך להשמע לחלקכם כ"בלה בלה בלה מסובך" ואני חושב שזה נכון
3. להחזיק את המדדים באינטראקטיב גוזל מכם את האפשרות לקנות אגח ישראלי + צריך לבצע תהליך שיתנו לכם לקנות שם איריות אחרת בינכה לא תוכלו להתחמק מהדיבידנדים ואז דיווח שנתי למס הכנסה
4. תיק בברוקר ישראלי עולה 200 שקל לשנה, אם אתם מוכנים לקנות תעודת סל אחת כל חודש. 5$ לחודש זה העלות, או אם לא התמקחתם אז 8$
- הפוסט היה מעניין, לא הבנתם משהו? אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לפוסט המקורי לתייג את נתי ולהגיב/ לשאול שאלה.
- כבר החלטתם שאתם רוצים להתחיל להשקיע אבל כל הזמן זה נדחה? רוצים להתחיל לעשות את הצעדים הראשונים? אנחנו מחכים לכם בתוכנית ההשקעות
- מעניין אותכם? רוצים להמשיך לקרוא – מוזמנים להירשם ולקבל את רשימת הפוסטים הגדולה בנושא השקעות שלנו.